מהותה של קינאה 

על מנת להבין מהותה של קינאה, סיבת התהוותה וקיומה יש וכדאי להבין את נושא רשימת החוויה ואת מושג הפוטנציאלים.

נשמה בעת ירידתה לתקופת חוויה מגיעה לתקופת החוויה עם רשימה של חוויות, שיעורים, מפגשים ותיקונים. לצורך ביצוע ועמידה ברשימה זו עומדים לרשותה פוטנציאלים, מערכים אנרגטיים וכלים מתאימים.

עד לאחרונה סברנו כי ברשות הנשמה מאגר בלתי נדלה של פוטנציאלים, למעשה סברנו כי כל הפוטנציאלים קיימים במאגר, לאחרונה, לאור מידע עדכני, ברור לנו כי מאגר הפוטנציאלים הקיים לכל יחידה חווה תואם את רשימת החוויה אשר אותה באה לחוות.

כלומר, סוגי הפוטנציאלים העומדים לרשותנו בתקופת חוויה אינם בלתי מוגבלים, הם מוגבלים ותואמים את רשימת החוויה שלנו לאותה תקופה.

מכאן, כאשר אנו מפעילים רצון ביצוע או מביעים רצון השגי כלשהו אשר אינו קיים במאגר הפוטנציאלים העומד לרשותנו, אנו נענים בשלילה. כלומר הרצון או הבקשה אינם באים לכדי ביצוע או הגשמה.

כאשר בקשה, רצון או ציפייה אינן מתגשמות - מחוסר פוטנציאל מתאים - נוצרת הקינאה.



קינאה הינה רגש. קינאה הינה תוצר מחשבתי ריגשי אשר מביע חוסר שביעות רצון, חוסר סיפוק ובעיקר תיסכול. מהותה השורשית של הקינאה היא "רצון עצמי".

קינאה קיימת ברובדים שונים ובאספקטים שונים. קינאה קיימת ברמות של רכוש, איכות חיים, מעמד,

וכח. המאפיין המשותף לנושאי הקינאה השונים ניתן להגדרה במילה אחת - רכושנות.

אנו נוטים לחבר קינאה למושג אהבה, קרי - אם אני אוהב זה טבעי שאני מקנא. חיבור שכזה אינו אפשרי מאחר ושני המושגים מהווים תינגודת אחת לשניה. למרות שלכאורה קיים שוני בין קינאה ריגשית לבין קינאה חומרנית הרי שיש בהן הרבה מן המשותף.

קינאה ריגשית מתחילה בתפיסה האבסורדית שבבעלות. כלומר אינטרקציה זוגית כזו או אחרת מייצרת הבנה של בעלות אחד כלפי השני. ההסבר המקובל הינו - אהבה.

תישאלו אדם מדוע הוא מקנא לבן/בת זוגו ותענו, כי אני אוהב!



האם יש קשר בין אהבה לקינאה?

האם שני המושגים יכולים לחיות בכפיפה אחד עם השני?

מהי ההשפעה של קינאה על בני האדם?

איך לנטרל קינאה?



במהלך השורות הבאות אנסה להשיב ולהסביר את התשובות לשאלות הר"מ.

ציינתי כבר קודם כי בין אהבה לקינאה יש תינגודת ועל כן ברור כי אין קשר ביניהן, הקשר - לכאורה - נוצר מעצם ההבנה השגויה של המושג אהבה. אהבה מתפרשת כמושג אשר מייצר בעלות בעוד שבמהותה האמיתית אהבה מבוססת על חופש. קינאה מבטלת את מושג החופש באינטרקציה הזוגית ועל כן שני המושגים יוצרים תינגודת אחת לשניה. מכאן יקל להבין ששני מושגים אלה אינם יכולים לחיות בכפיפה אחת וברור כי במקום בו קיימת קינאה האהבה אינה שוררת. כמובן שיש להבין כי מושג האהבה אינו נהיר לכולם. אהבה משמעה - נתינה, קבלה וחופש.

הדוגמא הפשוטה ביותר הינה הדוגמא של אהבת אם לילדיה, האם יש שם קינאה? כמובן שלא,

מדוע? מאחר והאהבה הזו הינה האהבה האמיתית ללא תנאי וללא סייג ועל כן מיגבלות אין בה.

מדוע צריכה אהבה בין בני זוג להיות אחרת? כי אנחנו רכושניים!! ואיננו מוכנים לוותר על מה שלכאורה שלנו. אף אדם אינו בבעלות אדם אחר.

מאחר וכבר ציינתי כי קינאה נובעת מחוסר שביעות רצון או חוסר סיפוק או תיסכול יקל להבין כי במערכת זוגית כאשר הזוגיות מופרעת על ידי גורם חיצוני נוצרים המאפיינים שלעיל. הדרך מכאן לקינאה הינה קצרה ביותר. ההבנה כי זוגיות אשר הופרעה הופרעה מסיבות אשר יש להבינן ויש להתיחס אליהן לא קיימת.



קיים קושי לא קטן בהפנמה של הבנה זו, אנו חיים בחברה חומרנית ורכושנית ואין פליאה כי הרגש הנעלה ביותר שלנו נדבק בסימפטום של הרכושנות. איננו יכולים לעשות הפרדה, קשה לנו להתעלות על הצורך והרצון להיות "בעלים", אנחנו רוצים שמה שאנחנו אוהבים יהיה שלנו. האפשרות שרכוש יהיה שלנו קיים, אך האפשרות שבני אדם יהיו שייכים לנו אינה קיימת.

דורות של חינוך, מוסכמות ואורחות חיים הביאו את מודעותנו והבנתנו לתפיסה הקלוקלת שבמהותה הקינאה.

קינאה אינה נתפסת בחברה כמשהו פסול עד לרגע בו היא מביאה את האדם לפעולות חריגות כתוצאה מקינאה. אנוש ירגיש מוחמא ומועצם כאשר בן / בת זוגו או השכן או המתחרה יקנאו לו או בו, אולם ברגע בו קינאה זו שתחילה גרמה "עונג" תהפך למיטרד - במקרה הטוב - או לאלימות תהיה ההבנה כי אין "עונג" בקינאה.



הקושי הגדול ביותר נובע מהעובדה הפשוטה שקינאה הפכה להיות חלק בלתי נפרד, הגיוני, רציונלי ולכאורה טבעי באופן ראיית העולם וההיתנהגות היום יומית. ברוב המקרים כאשר הנושא עולה במסגרת זו או אחרת התגובה הראשונית תהיה הכחשה!

למרות הלכאורה רציונליות והלכאורה טבעיות שבקינאה, אין אנו אוהבים לראות את עצמנו כקנאים ואנו מכחישים ומתכחשים לתכונה מכוערת זו באופיינו.

ניטרול או ביטול מהותה של קינאה הינו תהליך של הבנה ומודעות, לא קיימת אפשרות לבטל או לנטרל רגש מסוג זה ללא ההבנה של הסיבות להיתהוותה, ולקושי הנוצר מעצם קיומה.

ביטול הצורך ב"בעלות" ו"רכושניות" נעוץ ביכולת להבין את המושג חופש, וביכולת להפסיק לחיות מתוך רצון עצמי ואגו.



באהבה רבה



רובי